דף הבית    |    אירועים    |    הופעות    |    סיור ביפו   |    הסיפור שלנו   |  כתבו עלינו  |   צור קשר

אין כמו יפו בלילות

זה שאין כמו יפו בלילות זה ממש לא סוד. גם לא לגבי החתיכות. אבא שלי נוהג לפזם לי את החלק הזה מהפזמון בערך אחת לשבוע. מה שכן, קפה יפו הוא בהחלט חידוש בהיצע המקומות הפונים לקהל צעיר וטרנדי, שמחפש בית-קפה-פלוס כמו שצריך לשבת בו באמצע יום טיול בעיר המקסימה הזאת, לסכם חוויות ומלאי ממסע הרכש בשוק הפשפשים (שממש בלב-לבו התמקמם לו "קפה יפו"), ולתכנן תכניות לקראת הבאות, כשעל השולחן נפרסת בדיוק ארוחת הבוקר שלכם.

זה שיפו היא ה-אתר לטיולים רגליים, בייחוד אם לא מצאתם לכם מספיק ימי חופשה מצטברים כדי לקחת חופש אל מחוץ לעיר, זה גם ממש לא סוד. הבעיה, אם ניתן איכשהו לדבר על יפו בהיקשר של בעיות, הייתה שכל סיור לתל-אביבים מפונקים שכאלו היה נאלץ להסתיים באופציה שחוקה (ואהובה, אך עדיין שחוקה, מה לעשות) ושמה "אבולעפיה"; למהדרין היו מצפות מסעדות הדגים או שיפודייה כזאת או אחרת. החל מהקיץ הנוכחי, את מרכז העצבים של שוק הפשפשים תופס "קפה יפו", מיזם מגניב, צעיר ונטול פוזה לחלוטין, עליו אחראים אורנה וניר גבעון, שעשו סיבוב לא קצר לפני שהגיעו לתחום הזה.

העובדה שיוסי הוא מומחה בקשרי לקוחות ובסימפטיה, והעובדה שאורנה היא מעצבת מוכשרת ("אמורה מיו", "אג'נדה", "סימה") שסוף-סוף עשתה לביתה (תאי השירותים במקום הם מהיפים בעיר, כולל תל-אביב, לפחות לדעתי), תורמות לאווירה הכללית שמרחפת בתקרה הגבוהה-גבוהה של בית הקפה רחב הידיים הזה. תחשבו על כל הפעמים שיצא לכם לטייל בסימטאות יפו, בלילה וגם ביום, ולקטר על כך שהעיר הזאת חייבת בית-קפה כמו שצריך, כזה שישלים את הסיבוב היפואי בין "פועה", הבר של "נועה" אצל ניר צוק ואתרים נוספים. הלוקיישן עצמו שימש לפנים כחנות עתיקות ויודאיקה ענקית, שנהפכה לבית-קפה שמתכתב עם האטמוספירה הכה יפואית של שוק הפשפשים. ראשית, הספות, השולחנות, הכיסאות ואפילו השנדלירים, כולם תוצר של סיבוב קניות בחנויות ובדוכנים השונים. רובם שופצו וחודשו, וכעת אף ניתן לרכוש אותם במקום.

"קפה יפו" אולי לא מציע לא דגים, לא שיפודים וגם לא סמבוסק, אבל הוא משתדל לספק את יתר הרצונות (בייחוד כשעל התפריט שלו אחראית רוני ריבלין, שהיא בתה של בעלת-הבית, וגם מי שהייתה אחראית על הקונדיטוריה ב"מסה" של אביב משה) . אנחנו הלכנו דווקא על ארוחת הבוקר, שהתגלתה, ולא בהפתעה, כבחירה מוצלחת ונכונה מאוד. ראשית, המנות הוגנות בגודלן, ושנית, הטריות משחקת כאן תפקיד חשוב. הדיל של הברקפסט הזוגי (2 מנות ביצי עין עטופות בעלה סיגר, סלט חסות או סלט ירקות ולא פחות משבעה מנות פתיחה מרעננות כמו סלט טונה, אנטיפסטי, לחם הבית טרי-טרי, טחינה ביתית ועוד, מיץ טבעי סחוט ושתיה חמה) עולה בסה"כ 39 ₪ ליחיד. מנת השקשוקה (שמוגשת במחבת ברזל עם שתי ביצים, לחם הבית ושלוש תוספות לבחירה) שמככבת בתפריט, תעלה 35, וחשוב מכך שהיא מוגשת לכל אורך שעות היום. התפריט מציג גם מחלקת סלטים מכובדת (אנטיפסטי, פריימיירה של חסות, בעלי בייבי, חמוציות, אגוזים ופרי עונתי, יווני וטונה) במחירים שבין 17 ל-38 ואגף כריכים (מסלמון, דרך סביח, טונה, גבינת עיזים, קפרזה וכלה באנטיפסטי) במחירים שבין 32-26 (כולל סלט ירוק אישי). הצצה יותר מעמיקה לתפריט תגלה השפעה איטלקית, כאשר את מחצית מההצעות למאנץ' יפואי יפתרו בעבורכם מנות כמו פיצה, קלצונה ופסטה. הפיצות, אגב, מגיעות גם עם תוספות מיוחדות מעט יותר ושוברות שיגרה כמו אננס, סלמון מעושן וחציל קלוי (41-47).

נדמה שאין דרך טובה יותר לחתום סיבוב יפואי שכזה מבלי לצאת ולחפש גלידרייה בחוץ. החידוש של "קפה יפו" מתמקד בשבועות האחרונים בקידום מותג הבית שלהם, "גלידת יפו", שגם היא מוכנת כאן במקום, תוך כדי הדרכה וייעוץ מקצועיים מאיטליה. הטעמים מתחלפים מדי כמה שעות, ומציגים מקבץ של לא פחות מ-60 בסה"כ, כולל טעמים כמו וויסקי, פנקוטה, סורבה וגלידות מופחתות סוכר. אם עדיין לא סיפרו לכם, חוץ מהשירים על הבחורות ועל יפו בלילות, זה נעשה כבר ממש לא פשוט למצוא מציאות אמיתיות של וינטז' בשוק, ואת הכוכבים האמיתיים כבר אספו גדודי התיירים שהיו כאן לפניכם. כתחליף, אפשר להתנחם במיני-ליין של הופעות המתארחות במקום (למשל, ב-11/9 תגיע לכאן לאה שבת; ומדי ראשון ושלישי נדב רמז מנגנת ג'אז צעיר ועדכני). מקום מרענן כמו "קפה יפו" הוא בהחלט מציאה שמצדיקה בעצמה סיור נוסף באיזור. חוץ מזה, אם יהיה לכם ממש קשה לקום ולהיפרד לשלום מהכיסא, תוכלו תמיד לקנות אותו, ולהרגיש שסימנתם בכל זאת 'וי' על סיור מעשי ובעל תוצאות בשוק הפשפשים.

Layla.co.il - המאנצ'יה 24/08/2008 / עומר אלוני